https://search.orhasulam.org/
- כתבי הארי / שער הכוונות / מועדים - ענין השינוים שבין יו"ט לשבת
אות יב
תוכן
יב) ואח"כ במנחת יו"ט, אז עולה הז"א בכתר דאבא, ונוקבא בכתר דאימא, ואין עוד עליה אחרת אל ז"א בדיקנא דא"א, כמו בשבת. וא"כ כיון שאין מצח הרצון דא"א מתגלה, לכן אין אומרים ביו"ט במנחה, ואני תפלתי וכו'. וגם לסיבה זו, אין מוציאין ס"ת במנחה של יו"ט, כי אינו עתה עת נכון (רצון), כמו במנחת שבת. ונלע"ד ששמעתי ממורי ז"ל, כי בלחש מנחת יו"ט, עולה ז"א בכתר דאבא. ובחזרת המנחה, עולה הנקבה בכתר דאימא.
